בגיל מבוגר, לא מעט מתפקודי הגוף מתחילים להיפגע מסיבות שונות.
אחת המחלות הנפוצות אצל חולים מבוגרים היא מחלת הקטרקט המתבטאת בעכירות של עדשת העין וכן בפגיעה באיכות הראייה.
ברוב המקרים, יש לטפל במחלה באמצעות ניתוח המשיב את תקינות הראייה.
אז מהו ניתוח קטרקט וממה נגרמת המחלה? על כך בכתבה הבאה.
איך מזהים את מחלת הקטרקט?
במקרים מוקדמים של המחלה, העכירות בעדשת העין מופיעה באופן קל בלבד, ועל כן קשה לזהות אותה ולאפיין את המחלה. עם זאת, ניתן לחוש בתסמינים כמו ראייה מטושטשת, סנוור, קושי בראייה בלילה, ראייה כפולה בעין אחת, שינוי בתפיסת צבעים ונטייה שלהם לגוון חום, וכן בירידה מתמשכת באיכות הראייה. על כן, אם אתם נזקקים לבקר אצל אופטומטריסט לצורך התאמת משקפיים לעיתים קרובות, יכול להיות שהדבר נובע ממחלת הקטרקט. ניתן לאבחן את המחלה בקלות באמצעות ביקור אצל רופא עיניים וביצוע בדיקה פשוטה של עכירות העין. בהנחה והרופא מזהה עכירות וקושי לראות את קרקעית העין, סביר שמדובר בקטרקט.
איך מטפלים בקטרקט?
ברוב המקרים, אם הירידה בחדות הראייה איננה דרסטית והמטופל מסוגל להמשיך להתנהל בחייו, ניתן לתקן את הפגיעה בראייה באמצעות משקפיים. אם המצב מחמיר ויש צורך בהחלפה תכופה של עדשות המשקפיים, או לחלופין כאשר משקפיים כבר אינן מסוגלות לשפר את איכות הראייה, יש לנתח את העין על מנת להוציא את הקטרקט.
ניתוח קטרקט – מהם הסוגים השונים?
באופן עקרוני, ניתוח קטרקט הוא הליך כירורגי בו מוציאים את עדשת העין בשיטות שונות ומחליפים אותה בעדשה תקינה. ניתוחי הקטרקט נבדלים אחד מהשני באופן הוצאת העדשה אך בכולם מושתלת למטופל עדשה תוך עינית חדשה ונקייה. השיטה הנפוצה ביותר להוצאת עדשת העין היא בתהליך שנקרא פאקואמולסיפיקציה. בתהליך זה, מופעלות על עדשת העין ויברציות על קוליות הגורמות לפירוקה וחלקיה נשאבים. בכך, ניתן להוציא את הקטרקט באמצעות חתך מזערי בעין ואין צורך בתפרים, ועל כן גם תקופת ההחלמה קצרה יותר. ניתן לבצע את ההליך גם בעזרת חיתוך לייזר ובלי שינוי של שיטת הפירוק והשאיבה. אפשרות נוספות לניתוח להוצאת הקטרקט היא בתהליך הנקרא מינינוק. בתהליך זה מבוצע חתך רחב יותר בעדשת העין, גרעין העדשה מוצא בשלמותו ולאחריו נשאבים שאריות הרקמה. מדובר בתהליך הדורש תפרים בסיומו, והוא מועדף רק במקרים בהם הקטרקט מתקדם וישנו קושי בביצוע פאקואמולסיפיקציה.
איך מתכוננים לניתוח קטרקט ומה משך ההחלמה?
ברוב המקרים, מדובר בניתוח יחסית פשוט הדורש הרדמה מקומית בלבד. עם זאת, אם המטופל סובל ממחלות שונות כמו לחם דם גבוה, מחלות של מערכת הנשימה, הפרעות קרישה או אי ספיקת לב, הניתוח עשוי להיות בעייתי יותר. לאחר הניתוח יושם מגן פלסטיק על העין המנותחת על מנת להגן עליה מזיהומים, וכן יש צורך בנטילת טיפות אנטי דלקתיות ואנטיביוטיות.