נרקולפסיה היא מצב הפוגע במערכת העצבים.
זה גורם לשינה לא תקינה שעלולה להשפיע על איכות החיים של האדם.
זהו מצב כרוני נדיר.
מומחים מעריכים שהוא משפיע על כ -1 מתוך 2,000 אנשים.
רוצים ללמוד עוד? המשיכו לקרוא?
מה היא נרקולפסיה?
נרקולפסיה גורמת לנמנום משמעותי בשעות היום ו"התקפי שינה", או דחפים מוחצים להירדם, ושינה מקוטעת לקויה בלילה. ברוב המקרים, זה גם גורם לאובדן בלתי צפוי וזמני של שליטה בשרירים, המכונה קטפלפסיה. ניתן לטעות ולחשוב שמדובר בהתקפים, במיוחד אצל ילדים.
נרקולפסיה איננה מחלה קטלנית כשלעצמה, אך מקרים שלה עלולים להוביל לתאונות, פציעות או מצבים מסכני חיים. כמו כן, אנשים הסובלים מנרקולפסיה יכולים להתקשות בשמירת עבודות, בהתנהלות טובה בבית הספר, ובקיום מערכות יחסים עקב התקפות של ישנוניות יתר בשעות היום.
מהם התסמינים של נרקולפסיה?
התדירות והעוצמה של תסמיני נרקולפסיה יכולים להשתנות, אך להלן כמה תסמינים שכיחים:
-
ישנוניות משמעותית בשעות היום:
לכל אחד הסובל מנרקולפסיה, יש ישנוניות מוגזמת בשעות היום (EDS), בה פתאום חווים דחף מוחץ לישון. EDS מקשה על התפקוד התקין במהלך היום.
-
קטפלקסיה
קטפלקסיה היא אובדן פתאומי וזמני של שליטה על השרירים. זה יכול לנוע בין צניחת עפעפיים (המכונה קטפלקסיה חלקית) לקריסת גוף מוחלטת. רגשות צחוק ועזים, כמו התרגשות ופחד, עלולים לעורר קטפלקסיה. התדירות בה זה קורה משתנה מאדם לאדם. זה יכול לקרות מספר פעמים ביום עד פעם בשנה.
-
ויסות גרוע של שנת ה-REM
שנת REM היא שלב השינה בו יש לך חלומות חיים עם אובדן שליטה בשרירים. זה בדרך כלל מתחיל בערך 90 דקות אחרי ההירדמות. שנת REM יכולה לקרות בכל שעה ביום עבור אנשים הסובלים מנרקולפסיה, תוך כ- 15 דקות לאחר ההירדמות.
-
שיתוק שינה
שיתוק שינה הוא חוסר יכולת לזוז או לדבר בזמן ההירדמות, אם ישנים או מתעוררים. המקרים אורכים רק כמה שניות או דקות. שיתוק שינה מחקה את השיתוק שנראה במהלך שנת REM. זה לא משפיע על תנועות העיניים או על יכולת הנשימה.
אפשרויות טיפול לנרקולפסיה
נרקולפסיה היא מצב כרוני. למרות שאין לה תרופה עכשווית, טיפולים יכולים לעזור לך לנהל את הסימפטומים שלך. תרופות, התאמות באורח החיים והימנעות מפעילויות מסוכנות יכולים להיות חלק בניהול מצב זה.
ישנם מספר סוגים של תרופות בהן רופאים משתמשים לטיפול בנרקולפסיה, כגון:
-
ממריצים
אלה כוללים ארמודיפיניל (נוביגיל), מודפיניל (פרוביגיל) ומתילפנידאט (ריטלין). הם עשויים לשפר את הערות. למרות שתופעות לוואי אינן שכיחות, הן עשויות לכלול בחילות, כאבי ראש או חרדה.
-
מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין ונוראדרנלין
אלה יכולים לסייע בטיפול בקטפלקסיה, הזיות ושיתוק שינה. תופעות לוואי עשויות לכלול בעיות עיכול, נדודי שינה ועלייה במשקל.
-
מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין (SSRI)
כמו פרוזאק, לדוגמה, עוזרים לבקרה אחר השינה ושיפור מצב הרוח.